All rights to the images and characters depicted belong to their respective copyright holders: Ron Marz, Bill Willingham, Romeo Tanghal, Robert Campanella, Anthony Tollin (DC Comics) and Stan Lee, John Romita Sr. (Marvel Comics). The images are used under the fair use doctrine for the purposes of review, commentary, and education. IsraComics does not claim any ownership over the original content. No copyright infringement is intended.

בתמונה:
מימין: אלכסנדרה דוויט (Alexandra DeWitt) מתוך: Green Lantern #48 (שנת 1994) מאת: Ron Marz, Bill Willingham, Romeo Tanghal, Robert Campanella, Anthony Tollin. הוצאה: DC Comics.
משמאל: גוון סטייסי (Gwen Stacy) מתוך: The Amazing Spider-Man (1963) #53, מאת: Stan Lee, John Romita Sr. הוצאה: MARVEL.

המונח Women in Refrigerators, או בקיצור Fridging, הוא מונח ספרותי שטבעה גייל סימון ב-1999, המתאר תופעה בה דמויות נשיות סובלות מאלימות – מוות, תקיפה או פציעות – רק כדי לקדם את עלילתן של דמויות גבריות.

הרעיון נולד כשסימון, חובבת קומיקס, קראה ב-1994 את Green Lantern ונתקלה בסצנה שבה קייל ריינר חוזר הביתה ומגלה שחברתו, אלכסנדרה דוויט, נרצחה על ידי מייג'ור פורס ונדחפה למקרר.

המקרה לא רק אכזב את סימון כמעריצה, שראתה בכך מוות מיותר של דמות חשובה, אלא גם גרם לה לזהות דפוס חוזר. היא הבחינה כי דמויות נשיות נהרגות או סובלות בתדירות גבוהה בהרבה מדמויות גבריות, וכי תפקידן העיקרי – ולעיתים היחיד – הוא לקדם את העלילה והדמויות הגבריות.

דוגמה מפורסמת נוספת היא גוון סטייסי, אהבתו המשמעותית הראשונה של ספיידרמן, שמותה נראה כנועד לפנות מקום לרומן עם מרי ג'יין ווטסון, ונחשב לנקודת מפנה בתעשיית הקומיקס וכישלון דרמטי שעורר כעס ותהיות בקרב הקוראים.

כך נולד המונח Women in Refrigerators, שתיאר את התופעה שהתפשטה בתעשייה.

סימון הרכיבה רשימה של למעלה ממאה דמויות נשיות שעברו טרגדיות דומות ופרסמה אותה באתר Women in Refrigerators, שיצרה עם עוזרים נוספים. באתר שיתפה גם תגובות שקיבלה לצד תשובותיה. רבים תמכו בתיאוריה שלה, אך אחרים טענו כי מדובר בהגזמה או צירוף מקרים. סימון התעקשה שמדובר בתופעה אמיתית ובעייתית, ובאחת מתגובותיה כתבה: "חיסול רוב הדמויות האהובות על הנשים יוביל לכך שנשים לא יקראו קומיקס!"

בתגובה לטענה שגם דמויות גבריות משמשות באופן דומה, פרסם עורך התוכן של האתר, ג'ון ברתול, מאמר בשם Dead Men Defrosting, בו טען כי דמויות גבריות שנהרגות או משתנות חוזרות לרוב למצבן הקודם. בין הדוגמאות שהציג היו סופרמן, שנהרג בקומיקס ב-1992 וחזר לחיים זמן קצר לאחר מכן, ובאקי בארנס (חייל החורף), שנחשב למת במשך שנים אך הוחזר לבסוף והפך לדמות מרכזית. לטענתו, דמויות נשיות כמעט ואינן זוכות לחזור למעמדן ה'הרואי המקורי'.

באוקטובר 1999 השיקה סימון את הטור הסאטירי You'll All Be Sorry, שפורסם מדי שבוע באתר Comic Book Resources, בו התייחסה בהומור לתעשיית הקומיקס ולאופן בו היא "מטפלת" בדמויות נשיות.

לבסוף, סימון לא הסתפקה בביקורת – היא פרצה לעולם הקומיקס וכתבה עשרות כותרים עבור DC קומיקס, מארוול, Dynamite ועוד, ביניהם כותרי קומיקס בולטים כמוBirds of Prey, Secret Six, Welcome to Tranquility, Wonder Woman, Red Sonja, Deadpool, Batgirl – והרשימה עוד ארוכה!

להלן קטעים מתורגמים הלקוחים מתוך אתר Women in Refrigerators מאת גייל סימון:

“היי, זוהי רשימה שהכנתי כשהבנתי שזה לא ממש בריא להיות דמות נשית בקומיקס.
אני סקרנית לדעת האם הרשימה הזו נראית לא פרופורציונלית, ואם כן—מה זה בעצם אומר.
כל אלו הן גיבורות-על שעברו אובדן כוחות, תקיפה מינית או נחתכו והוכנסו למקרר. אני יודעת שפספסתי כמה. חלקן חזרו לחיים, וחייהן אפילו השתפרו—אבל השאלה הנותרת היא:
מדוע הן נזרקו למטחנת הבשר מלכתחילה?

אני יודעת שפספסתי כמה—אני פשוט לא מכירה את כל מקרי המוות בקומיקס. אני לא מנסה להטיף—אני רק סקרנית לדעת מה אתם חושבים שזה אומר, אם בכלל.
המכתב הזה נכתב ונשלח על ידי כשיום אחד הבנתי שרוב הדמויות הנשיות האהובות עליי בקומיקס מצאו את סופן מוקדם, ובצורה די מגעילה. ההיסטוריה של הרעיון ושל האתר הזה מפורטת כאן, והתשובות שקיבלתי מומחי קומיקס שונים מפורטות כאן בהמשך.

נקודה חשובה: המטרה היא לא להאשים סיפור מסוים או טיפול מסוים בדמות מסוימת, ובוודאי לא לתקוף אישית את היוצרים, שחלקם שיתפו אתנו את מחשבותיהם על התופעה הזו.
העניין הוא המגמה, המשמעות שלה והרלוונטיות שלה—אם יש כזו.
וחוץ מזה, פשוט כיף לדבר על מקררים עם אנשים מתים בתוכם. אני לא יודעת למה.
נשמח לשמוע מה אתם חושבים על הנושא, או על נשים בקומיקס בכלל.

תודה שביקרתם!
— גייל סימון, מרץ 1999

“עדכון שחיכיתם לו הרבה זמן!

סליחה שלקח כל כך הרבה זמן לעדכן את העמוד הזה.
כל מיני דברים אחרים מנעו ממני לשמור עליו רענן כמו שהייתי רוצה. אבל זה לא אומר שהמיילים הפסיקו להגיע! נראה כי יותר ויותר אנשים מתעניינים בעמוד הזה מאי פעם.
אגב, ברוכים הבאים לאלו מכם שהגיעו דרך ה-Dallas Observer או האזכור ב-Wizard.

למי שכבר ביקר כאן בעבר, יש כמה תוספות חדשות פזורות בעמודים, כולל תגובות חדשות של אנשי מקצוע ומיילים ממעריצים, ובקרוב יתווספו עוד.

כמו כן, הרשימה המופיעה כאן דורשת עדכון, כי נראה שחלק מהדמויות שינו סטטוס מאז השנה שעברה. אולי אנשים התחילו להקשיב?

תודה שנכנסתם!
— גייל סימון”

“נ.ב.: אנשים שואלים על הסטטוס הנוכחי של כל השותפים בבניית האתר הזה.
בימים אלו, אני כותבת טור הומור (!) בנושא קומיקס, בשם "אתם עוד תצטערו!" באתר Comic Book Resources של ג'ונה וויילנד. בנוסף, עשיתי קפיצה מוזרה לעולם כתיבת הקומיקס המקצועית, ואני עובדת עבור Bongo Comics על חוברות שונות של משפחת סימפסון, החל מגיליון #50.

בו יארברו, שעיצב את האתר הזה, כותב כנראה את טור חדשות הקומיקס הכי אמין ברשת—COMIC WIRE, גם ב-Comic Book Resources. יש לו גם אתר משלו בשם Secret Identity.

רוב האריס, שעשה את רוב עבודות התחזוקה באתר, עובד כעת על אתר מגניב חדש, www.Superpowers.org, יחד עם ג'ון נוריס, שעזר לאסוף תגובות ולעדכן את הדף. החודש אני מעלה לשם מאמר סקירה. האתר הזה הוא פרי יצירתו של ג'ייסון יו, שדאג בנדיבות לארח את העמוד שלנו אצלו.

כמו כן, ראוי לציין את דניאל מרלין גודבריי, אמן מחונן שיצר עבורנו את ה"עטיפות" (תוכלו למצוא אותן בעמוד "תגובות"). יש לו אתר משלו, E-merl.com, והוא עובד על קומיקס רשת שהיה מועמד לפרס, RUST.

תודה לכל החבר'ה האמיצים האלה!”
— גייל סימון”

מה דעתכם על הנושא? שתפו אותנו בתגובות.