Garfield and all related characters and imagery are © Jim Davis / Paws, Inc. All rights reserved. Used for review, commentary, and educational purposes only. This article is not affiliated with or endorsed by Paws, Inc.
בתחילת דרכו של הקומיקס "גארפילד" בשנות ה-70, היו ארבע דמויות עיקריות: גארפילד החתול, ג’ון – הבעלים שלו, אודי הכלב, וליימן – שותפו לדירה של ג’ון והבעלים המקורי של אודי.
אם אתם לא מעריצים הדוקים, ייתכן שמעולם לא שמעתם על ליימן – וזה בדיוק מה שמוזר.
במשך מספר שנים היה ליימן חלק בלתי נפרד מהקומיקס "גארפילד". הוא היה שותפו וחברו של ג'ון והופיע כמעט בכל סטריפ, אך עם הזמן לאט לאט הופיע פחות ופחות… עד שנעלם לחלוטין. בלי הסבר, בלי פרידה. הקומיקס פשוט המשיך כרגיל – ואודי, שהיה שייך לליימן, הפך פתאום לכלב של ג’ון.
המעריצים החלו לשאול: לאן נעלם ליימן?
בהתחלה נעלם ליימן רק בכל כמה סטריפים, ולאחר מכן נעלם למשך כמה חודשים עד שהופיע שוב רק בסטריפים מיוחדים כמו "חג המולד".
ופוף. מדמות קבועה ואייקונית – לכלום.
מעשה כל כך משונה מצד היוצר, פשוט להעלים ככה דמות, ועוד אחת שלקחה חלק כל כך בולט ועיקרי בסדרה.
ואז קרתה התקרית הבאה:
לרגל חגיגות 10 השנים לקומיקס, פרסם ג’ים דייוויס – יוצר הקומיקס של גארפילד – ספר מיוחד, שכלל עמוד עם "10 סיבות מדוע ליימן נעלם". תשע מהן היו הומוריסטיות, כיאה לרוח הסדרה.
אבל הסיבה העשירית הייתה… ביזארית.
"אל תבדקו במרתף של ג'ון."

המשפט הזה הדליק נורה אדומה אצל המעריצים. רובם חשבו שמדובר בבדיחה, אבל אז קרה משהו מוזר באמת.
בליל כל הקדושים, יצא משחק חדש באתר הרשמי של "גארפילד" בשם "Garfield Scavenger Hunt", במהלכו ניתן להגיע למרתף של ג’ון.
ושם… נמצא ליימן, כבול בשלשלאות.

במהלך המשחק, כשדמותו של גארפילד יוצאת מהמרתף וחוזרת אליו – ליימן נעלם, ולאחר מכן, כאשר ממשיכים לסייר ולבחון אזורים נוספים בבית, אפשר למצוא… את ראשו הערוף של ליימן.

הרשת געשה: "האם ג’ון הוא פסיכופת?!"
האם זה מה שניסה יוצר הקומיקס לרמוז לנו? ואם לא – מדוע להשקיע עד כדי כך ביצירת התיאוריה?!
כמובן שרוב הסיכויים שמדובר בבדיחה חולנית או באתגר למעריצים שרופים, אבל זה לא עצר את תיאוריית הקונספירציה, ותיאוריות נוספות שהגיעו בעקבותיה.
במהלך השנים, ג’ים דייוויס נשאל שוב ושוב על ליימן, ולבסוף הסביר שהסיבה האמיתית להיעלמותו היא פשוטה יותר ממה שהמעריצים היו מוכנים לקבל: דמותו של ליימן פשוט לא הייתה נחוצה עוד.
בתחילת הקומיקס, הדינאמיקה העיקרית הייתה בעיקר בין ג'ון לליימן. ג'ון היה בתפקיד הדמות ה"יבשה" והרצינית, בעוד שליימן היה בתפקיד הדמות המשעשעת. לשניהם היו חיות מחמד, ודינאמיקה מצחיקה נוצרה גם ביניהן.

תפקידה העיקרי של הדמות של ליימן היה ליצור דו שיח עם ג'ון ולהציף את בעיותיו אל הקוראים, אולם בהמשך, דמותו של גארפילד קיבלה את התפקיד הזה על עצמה.
מלבד זאת, ככל שג'ון היה רחוק מליימן, כך הלכה והתפתחה דמותו למצחיקה יותר. ליימן השתתף בסטריפים פחות ופחות, עד שהדינאמיקה בין ג'ון וגארפילד הפכה להיות הבסיס של הסדרה.
כמובן שעבור המעריצים, כמו תמיד, סיבה טכנית אינה תשובה מספקת.
לכל דמות חייב להיות קו עלילה מסוים. דמות לא יכולה פשוט להיעלם בלי סיבה, ולכן – התשובה הרשמית לשאלה "לאן נעלם ליימן", על פי היוצר ג'ים, הייתה שליימן הצטרף לחיל השלום ומאז לא שמעו ממנו.
ועדיין – כן, עדיין – הלחץ מהמעריצים לא נרגע כלל. חלקם עדיין רצו לקבל מידע יותר ג'וסי ופחות "מתורץ", ולכן, בעונה השלישית של סדרת האנימציה "The Garfield Show", הופיעה לראשונה דמותו של ליימן לאחר חזרתו, כנראה כדי לספק את הצופים.
בסדרה, סופר כיצד עזב ליימן את הבית לפני שנים במטרה לצאת אל הג’ונגל העצום, לחקור ולצלם מפלצת מסתורית בשם "זאבאדו" ("Zabadoo"). הוא שהה שם במשך כל הזמן הזה, ומעולם לא שמעו ממנו יותר…
באחד הפרקים, ג'ון פתח במקרה את הטלוויזיה וגילה תמונות של הכובע הישן של ליימן בג'ונגל, מה שהוביל את החבורה לצאת למסע להשיבו. ואכן, החבורה מצאה אותו שם – חי, ובנסיבות הכי הזויות שיש.
מסתבר שכשתפסו את המפלצת, התגלה שליימן היה מחופש אליה כל הזמן. מצד ליימן, התברר שכשהגיע אל הג'ונגל, פגש בדוקטור שהיה לבוש כמו המפלצת בעצמו, וליימן החליט להישאר שם איתו.

רעיון די עצלני ומאולץ לכתיבת פרק, או כתשובה מספקת לצופים, אבל מי יודע.
לא בטוח האם הסדרה באמת רשמית בהתחשב בכמות הפעמים בהן אמר היוצר ג'ים שהעיקר שלא יציקו לו שוב בעניין, אולם אכן ציין שהחליט לתת סוף רשמי לליימן בפרקי הסדרה.
על כל פנים, מה אתם חושבים שעומד מאחורי קו העלילה הביזארי הזה?
האם הכרתם את הסיפור, ואיזה סוף הייתם בוחרים עבור ליימן?
(מגאנה-קון: מחסן!👓 חד משמעית)
כתבו לנו בתגובות!
1 thoughts on "לאן נעלם ליימן?👨🏻הקונספירציה האפלה סביב הקומיקס גארפילד"
לא ידעתי, ממש מידע מעניין ומעשיר!