All images and references from Allergic by Megan Wagner Lloyd and Michelle Mee Nutter, published by Graphix/Scholastic, are used for review and commentary purposes only. All rights belong to their respective creators and publishers.

© כל הזכויות על התרגום לעברית בעמודי הקומיקס המוצגים בסקירה שמורות להוצאת סיגליות.

מאת: חן החיננית

שם הקומיקס: אלרגית
שם מקור: Allergic: A Graphic Novel
כתיבה: מייגן וגנר לויד (Megan Wagner Lloyd)
איור: מישל מיי נאטר (Michelle Mee Nutter)
הוצאה: Scholastic (תחת מותג Graphix)
שנת הוצאה: 2021
מספר כרכים: 1
נגמר/ממשיך: נגמר (נכון לזמן כתיבת הקריאה)
הוצאה בעברית: סיגליות
קהל יעד: כל המשפחה
קטגוריה: קומיקס אינדי

ז'אנרים:

מד ספוילר: בינוני

תקציר העלילה:
למגי יש יום הולדת, והמשאלה הגדולה ביותר שלה היא: לקבל גור כלבים.
היא מרגישה לא שייכת – אחיה התאומים עסוקים בעצמם, אימא שלה בהריון ואבא שלה די טרוד בענייניו. לכן, כשהיא סוף סוף מקבלת כלב, זה מרגיש כמו חלום שמתגשם.
ההתחלה מלאה בהתרגשות – כאשר היא מטפלת, משחקת ומתאהבת בגור החדש שלה.

ואז… זה מתחיל. גירודים, סחרחורות ופצעים. ההורים של מגי חושדים מיד – תגובה אלרגית. ומגי? היא בכלל לא מוכנה להודות בזה. אולי זו בכלל אלרגיה למשהו אחר? (אוי, מגי…☹️).
לאחר ביקור אצל הרופאה – מכה בה המציאות: מגי לא רק אלרגית לכלבים, אלא לבעלי חיים בכלל.

דירוג הקומיקס

רעיון העלילה:

כשקראתי את התקציר, עוד לפני הסיפור עצמו, הרגשתי שחץ נכנס לי בלב.
לאהוב כלבים, ולהיות אלרגית אליהם? יש משהו יותר מתסכל מזה?
ובמיוחד כשמדובר בילדה שחיכתה כל כך הרבה זמן לכלב משלה, ושהוריה כבר הבטיחו לה כלב ליום ההולדת. ואז, ביום בו היא בוחרת את הגור ומקבלת אותו… לגלות שהיא אלרגית?! פשוט שובר את הלב.

מעבר לכך, בחירת נושא האלרגיה לבעלי חיים היא נפלאה, שכן הנושא כמעט ואינו מדובר בספרות הילדים כלל, אך בהחלט מעסיק ילדים והורים רבים, ועשוי לגרום לתחושת עצב ותסכול. זהו נושא שרבים יכולים להזדהות עמו, ואף למצוא בספרים עליו נחמה, מהידיעה שהם לא לבד – הילדים, וגם ההורים שצריכים להתמודד עם העצב של ילדם, שלא תמיד יש לו פתרון.

ביצוע העלילה:

העלילה זורמת ומרגשת. אחד הרגעים שהכי ריגשו אותי בקומיקס היה כשהרופאה הסבירה למגי איך אלרגיות עובדות, ובתגובה ענתה מגי: "הרגשתי כאילו הגוף שלי החליט שהחיות הן האויבות שלי. איך זה שהגוף שלי לא מכיר אותי?". רגע שממש נגע לי ללב.

ככל שהעלילה התקדמה, מגי לא מעולם לא ויתרה. היא ניסתה בכל הכוח למצוא פתרון ולטפל בחיות בכל דרך אפשרית, וזה היה מקסים – לראות את הרצון שלה, ההכחשה, התקווה. וכמו בכל סיפור ילדים טוב – יש עליות, יש ירידות, אבל גם יש הרבה תקווה. המצב משתפר, ויש המון התפתחויות חיוביות.

עיצוב הדמויות:

הדמות הראשית – מגי – לא מושלמת. בדיוק כמו שאני אוהבת!
קצת הפריע לי שההורים של מגי מוצגים כדמויות מאוד "מושלמות" – תופעה הנפוצה בקומיקסים או סדרות לילדים. זה לא הפריע יותר מדי, אולי כי כבר התרגלתי לסגנון הכתיבה בספרי ילדים, ואולי כי דמויות ההורים לא היו מעורבות מספיק בעלילה על מנת שזה יפריע.

סגנון הציור:

סגנון הציור חמוד, אם כי בעיני קצת חובבני. כקומיקס ילדים, זה זה לא משהו שבהכרח יפריע, אבל כן מורגש. יחד עם זאת, יש שימוש חכם בזוויות דינאמיות ובארגון הפאנלים, מה שמוסיף המון לחוויית הקריאה.

מסר:

הקומיקס הזה מביא מסר נפלא לילדים, על כך שהחיים לא תמיד מושלמים, וכי לפעמים הדברים לא מסתדרים כפי שרצינו – ועדיין, זה לא סוף העולם. אפשר לבחור להתמודד, ואפשר למצוא את הטוב גם כשקשה.

דירוג סופי: 3.9 כוכבים

למי אמליץ על הקומיקס?
לכולם! ובעיקר לילדים.
הקומיקס ריגש אותי מאוד – מסוג הספרים שפותחים, מתחילים לקרוא… ופתאום – מסיימים תוך שעה. וזה בעיני אומר הכול.

ניתן לרכוש את הקומיקס בתרגום לעברית בחנויות הספרים השונות בארץ.☺️
מקווה שנהניתם! 💙 !STAY ISRATUNED

אהבתם.ן את הסקירה? קראתם.ן את הקומיקס?
יש לכם.ן קומיקס להמליץ עליו לסקירה? כתבו לנו!