ירמי פינקוס

תאריך לידה: 15.7
יצירות: "איך לאהוב", "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט", "How to Love", "Cargo", "Dead Herring Comics", "היה הייתה צפרדע", "הפי אנד", "Happy End", "ויקטור", "Crumpet Ladies", "The Sisters D'espard "Jetlag", "Observable", "Fotofix", "The Johns", "בזעיר אנפין", "רווקים ואלמנות", "החמדנים", אוסף של איורים.
קומיקס במסגרת העיתונות: קומיקס אימה בשבועון "כולנו", "האחים קרנץ" (ירחון "מוניטין"), טור קומיקס בעיתון "צומת השרון", טור קומיקס יומי בעיתון "Frankfurter Allgemeine".
שת"פים: "המורה חווה" (עיתון "העיר", בכתיבת רוגל אלפר), פרויקט הוצאת "אקטוס" (עם נירה פרידמן, רותו מודן, איציק רנרט, בתיה קולטון ועוד), פרויקט "קארגו" (עם רותו מודן, גיא מורד ויאן פיינדט, ינס הארדר וטים דינטר), "תל-אביב ברלין" (קבוצת אקטוס).

קצת עליו:
🎨הוא החל לעסוק בקומיקס בגיל חמש או שש, כשצייר גרסה משלו לסיפור דיסני – סיפור פשע ואלימות בכיכובם של מיקי מאוס ודונלד דאק.
🎨בתהליך עבודתו הקבוע הוא בד"כ מחפש לוקיישן שיתאים לאווירה ולצרכים של העלילה ומצלם אותו מכל מיני זוויות כדיי ללמוד את החלל. את הסקיצות הוא רושם על פי תצלומים ואת הדמויות הוא מצייר ללא מודל מדויק, אך לפעמים משלב דמות אמיתית מחייו כאחד הגיבורים ומשתדל שיהיה דמיון פיזי בין האדם לדמות המצוירת. לאחר מכן הוא מכין ספרון קטן המדגים את חלוקת המשבצות בהתאם לתסריט וממשיך ברישום הסקיצות ובריאת העולם הציורי בעיפרון. זהו השלב המפרך והיצירתי ביותר לו נדרש מאמץ אינטלקטואלי רב. לאחר מכן הוא מעתיק בדיו שחור את הסקיצה על נייר איכותי וצובע במחשב או בצבעי מים.
🎨מקורות ההשראה שלו משתנים. במשך תקופה ארוכה מקור ההשראה עבורו היה מלורנזו מטוטי האיטלקי.
🎨בשנים האחרונות הוא מתעניין מאוד במנגה אלטרנטיבית, ממנה הוא שואב השראה של איך מספרים סיפור עם תמונות. 

לקומיקסאים ישראלים נוספים...